תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף התשיעי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף התשיעי על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: 'אחים לנשק' אינם יודעים איך נראה מקבץ על מטרת דמות במטווח?

מה גורם לקבוצת יוצאי צבא המכנה את עצמה 'אחים לנשק' - שחבריה עשו אין ספור מטווחים, ומכירים היטב איך נראה מקבץ על מטרת דמות - להוציא מתחת ידה את הכרזה למטה? (כשפרצה הסערה, טענו כמובן שהתכוונו לדבר אחר לחלוטין, והכרזה הוסרה ושונתה).

זו תפיסת הטוב המוחלט מול הרוע המוחלט, שייבאה תנועת המחאה מארצות הברית הפרוגרסיבית: אנשים המסמלים את הרוע המוחלט אינם זכאים לזכויות וצריך לסלקם מחיינו... והדברים הללו מתכתבים היטב עם דבריו של ח"כ רם בן ברק (כחול לבן): "הם שחורים, אנחנו לבנים"; עם "נאום החיידקים" של פרופ' עידית מטות, שדימתה את שרי הימין ל"חיידקים", ועם דבריו של קובי ריכטר שדימה את שרי הממשלה (ואנשי הימין?) כנגע שיש להסירו. עצוב...

• ערוץ 7 (2023), "הסתה מבישה ומזעזעת": "אחים לנשק" ספגו ביקורת ושינו את המודעה, 14/8/23.
• פנחס יחזקאלי: 'הם שחורים אנחנו לבנים' – אבסולוטיזם מוסרי פרוגרסיבי והשלכותיו

כרזה שנייה של עו"ד שי פינס: להג, להג תרדוף...

קשה להבין את מי מבזים חברי עוצמה יהודית בהתנהגותם יותר: את הקואליציה שאליה התחייבו או את עצמם.

דבר אחד בטוח: הקדנציה הזו נדונה כנראה לכישלון קולוסאלי, שעלול לעלות לימין בשלטון. חלקם של חברי עוצמה יהודית בכישלון הזה עצום ורב. ונשאר רק הלקח: אוי לממשלה שתיאלץ לשלוט בחסדי קבוצות שכאלה.

חבל. לבוחרי הימין מגיע יותר!

כרזה שלישית: לא חושבים קדימה, ואין גם שכל להצטער...

את מעללי הקדנציה הנוכחית עוד יספרו בימין שנים רבות... בלי אסטרטגיה, בלי משחקי מלחמה... בטיפשות אין קץ - מול יריב חכם ומתוחכם בהרבה מהם - המשיכו קברניטי הליכוד לנסות ולחלץ ולו חוק אחד (חסר משמעות) מהרפורמה, כשהם עושים את אותו הדבר ומצפים, משום מה, לתוצאה שונה.

זוכרים כמה זחיחות ושביעות רצון עצמית היו שם בתום ההצבעה על עילת הסבירות (ראו הכרזה למטה)? אבל עתה, כשאדי השמחה מתחילים להתפוגג, מתחילים 'בחורינו הטובים' להבין, שבמו ידיהם הם שמו על עצמם את עניבת החנק... במו רגליהם הם הובילו את עצמם לתוך המלכודת שטמנו להם בג"ץ ונשיאתו. בהיעדר תבונה, הם סידרו לנשיאה חיות סיום הרואי לקדנציה שלה, והמחירים אינם פשוטים כלל ועיקר. 

חבל. לבוחרי הימין מגיע יותר!

כרזה רביעית: יאללה, עושים הפיכה צבאית...

ההסתדרות הרפואית, כחלק מתנועת המחאה, נזעקה להצלת הדמוקרטיה ולמניעת דיקטטורה... אפשר היה לתהות איך תהיה דיקטטורה כשקברניטי כל ארגוני הביטחון ובתי המשפט תומכים במחאה, אבל האמת איננה חלק מה'סיפור המשחק'. הסלוגן הזה הרי נבחר ע"י אסטרטגים פיקחים, כדי לנטרל מראש האשמות שפעולות המחאה מקעקעות את הדמוקרטיה (מה שנכון. כאוס ודמוקרטיות לא הולך טוב ביחד...).

על מידת הדמוקרטיה והסובלנות בתוך ההסתדרות הרפואית כבר למדנו בעבר. איך אמר ד"ר מאיר כהן, רופא ותיק ומשפטן, שנזרק מקבוצת הווטצאפ ב- 19 באוגוסט 2023, כי העז להביע דעות חריגות: "הארגון הזה צוער 'דיקטטורה', אבל זה הארגון הכי דיקטטורי שקיים במדינה הזו!".

עתה, זכינו לפנינה נוספת מבית מדרשה: מסתבר שהחבר'ה יודעים היטב, שהיחידים שיכולים, לכאורה, לעשות הפיכה זה הם עצמם כי הארגונים הביטחוניים איתם (וגם הם לא יכולים כי רק המפקדים איתם). ראו מה הם כותבים בווטצאפ של פורום יושבי ראש האיגודים בהסתדרות הרפואית:

"... לפי זה, המסקנה היא שנדרשת הפיכה צבאית, ותפיסת מוסדות השלטון"... לא פחות!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: איך מסכלים ביקורת אפקטיבית?

כרזה חמישית: האם שטראוס ניסתה 'לאתרג את עצמה' לפני ההחלטה?

שנים לא נגעה רשות התחרות במונופולים; אבל, כשחרב הפיטורין מעל ראשה עשתה ראש הרשות מעשה, והודיעה לחברת שטראוס על כוונתה להגיש כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע (ראו הכתבה למטה).

לחברה היה ברור, מזה זמן, מה 'שהרוח שינתה את כיוונה'. כיצד נערכה לכך? אני אולי פרנואידי אבל תגידו, אתם חושבים שיש לכך אולי קשר, להפסקת הפרסום בערוץ 14? האם שטראוס ניסתה 'לאתרג' את עצמה, בטרם פורענות, ב'תקשורת המיין סטרים' ובקרב הציבור התומך במחאה לפני פורענות?

• המאמר הרלוונטי: ניצן שפיר (2023), בכפוף לשימוע: כתב אישום תקדימי נגד בכירי שטראוס על ניסיון תיאום מחירים דרך הדוחות, גלובס, 21/8/23.

כרזה שישית: בשבח השנאה...

יצחק בן אהרן היה אחד ממנהיגיה החשובים והדומיננטיים של תנועת הפועלים בישראל ומהוגי הדעות שלה, חבר הכנסת, שר ומזכ"ל ההסתדרות. מספרים שכשעבר את גיל 90, שאל אותו חיים חפר: "מה מחזיק אותך?". "השנאה חיים" השיב בן אהרן, "השנאה!"...

חישבו כמה יפה היה בן אהרן משתלב בפוליטיקה של ימינו אלה, ללמדכם כי אין חדש תחת השמש. השנאה היא כוח מניע עצום. היא תמיד הייתה ותמיד תהיה מרכיב מרכזי בפוליטיקה הישראלית!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם.

כרזה שביעית: להחליף את העם...

ועוד סיפור סיפורי יצחק בן אהרן, ממנהיגיה החשובים של תנועת הפועלים בישראל ומהוגי הדעות שלה, חבר הכנסת, שר ומזכ"ל ההסתדרות. לאחר השבעת 'ממשלת המהפך' בכנסת ב- 1977, אמר בן אהרון לטלוויזיה הישראלית: ”עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה.” לפי גרסה אחרת אמר: "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם"

ושוב אומר: חישבו כמה יפה היה בן אהרן משתלב בפוליטיקה של ימינו אלה, ללמדכם כי אין חדש תחת השמש, שהרי מיהו העם? אספסוף ותו לא, שרצונותיו ממש לא נחשבים!

כרזה שמינית: על השנאה

את גילויי השנאה, הבוז והלגלוג, של אנשי המחאה לציבורים האחרים רואה כל אדם בגוש הימין (אוהדי המחאה נחשפים לכך פחות, כי הם מוצגים פחות בערוצי התקשורת שלהם). בכך אין חדש. שמאל משמעותו מאבק ומאבק מלווה תמיד בשנאה ליריבים פוליטיים [למאמר הרלוונטי: דמוניזציה, בוז ולעג אישי הם נשק אימתני – הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי, לחצו כאן].

אבל כדאי לקברניטי המחאה להבין, שאחת מתוצרי הלוואי הלא רצויים עבורם הוא העובדה שלראשונה בתולדות ישראל החדשה, הם יצרו שנאה שורשית כלפיהם בקרב קהלים גדולים בגוש הימין. עד למחאה, לא הייתה בימין שנאה ממוסדת, מוכוונת מלמעלה, כלפי הצד השני. היחס ל'אליטת ההון' - על מרכיביה השונים: היי-טק, טייסים, אקדמאים, בכירי ציבור - היה ברוב המקרים יחס של הערכה ובמגזרים מסוימים אף הערצה. את מה שלא הצליחו לעשות פעולות השמאל בעבר, מתקופות הסזון ואלטלנה ועד להסכמי אוסלו ולהתנתקות - הצליחו לעשות אנשי המחאה.

שנאה ממוסדת לשמאל, המכוונת מלמעלה, החלה אמנם להיווצר, בכוונת מכוון ב- 2015, על ידי בנימין נתניהו [בהקשר זה ראו את מאמרו של דני דוידיסלבסקי: 'הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!'], אך היא לא הייתה מגיעה למצבה הנוכחי לולא הבוז והלגלוג של אנשי המחאה כלפי ציבורים שלמים - המזרחים, החרדים, בני הציונות הדתית והמתנחלים.

היום, לראשונה בתולדות ישראל החדשה, מתחילה להתקבע שנאה שורשית, בקרב קהל גדל והולך, למה שהמחאה מייצגת: הם, והפוליטיקאים הנגררים אחריהם, נתפסים כצבועים - שאמרו בעבר דבר אחד ואומרים היום דבר אחר - וכבוגדים שמוציאים דיבת מדינתם בחו"ל, שמנסים להרוס את כלכלתה, שכופים באיומים צבאיים את רצונם על ממשלה נבחרת, ושלמרות זעקות ה"דמוקרטיה", שולטים בהם, בדרך לא דמוקרטית של אוטוקרטיה משפטית ופקידותית, מעל ראשו של הדרג הפוליטי. ההתפתחות הזו אינה מבשרת טובות לגבי הסדר החדש שעליו מפנטזת המחאה בסוף 2023 [למאמר: 'שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם', לחצו כאן].

קברניטי המחאה מצהירים שכשיתייאש העם מהכאוס, יגיע זמנם לחזור לשלטון. כדאי שייקחו את סוגיית השנאה שעוררו, לתשומת ליבם. לי לפחות יש תחושה שהתרחיש יהיה שונה לחלוטין!

המאמרים הרלוונטייים

• פנחס יחזקאלי: דמוניזציה, בוז ולעג אישי הם נשק אימתני – הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי;
• פנחס יחזקאלי: 'שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם'.

כרזה תשיעית: בין הטווח הקצר לטווח הארוך

חודש ספטמבר הולך להיות חודש השפלה עבור גוש הימין, והוא יכול להאשים בכך רק את עצמו. בטיפשות אין קץ אפשרו קברניטיו לראשיה הפיקחים של המחאה להכניסם לשטח הריגה. עתה הם משולים לברווזים במטווח, והכל בידיה של אסתר חיות. אבל מה עם הטווח הארוך?

אסטרטגיה ארוכת טווח תמיד הייתה נקודת התורפה של השמאל - שהלך על 'הכל או לא כלום'. הוא התעלם מ'חוק הברזל של האליטות' לא לחשוף לעולם את כוחן, כדי לשמר את זכויות היתר שלהן. כך במו ידיו, העניק השנה לימין מתנה יקרה מפז: את מפת מוקדי הכוח שלו.

עתה יש לימין אסטרטגיה אפקטיבית לעשרים שנים: 'להקריס' את מוקדי הכוח הללו:

• לפתוח עוד את שוק התקשורת, ולצמצם עוד את היכולת לעיצוב תודעת ההמונים.
• לסלק את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים.
• לפרק מונופולים (ישראל היא כזכור המדינה המובילה ב- OECD ביוקר המחייה).
• ללחוץ ולהקפיד על מגוון השופטים בבית המשפט העליון.
• לפצל סוף סוף תפקיד היועמ"ש, ולאפשר להחליפו כששלטון מתחלף.
• לפקח באופן אפקטיבי על הפרקליטות ולשנות את תרבותה ארגונית.
• לבצע רפורמה יסודית ומקיפה במשטרה.
• לאייש משרות בשירות הציבורי בעובדי ציבור החולקים עם הדרג הפוליטי עולם ערכים דומה.
• לחייב את צה"ל במגוון תעסוקתי ביחידות העילית שלו.
• להפניית תקציבים לחיל הטילים - על חשבון המטוסים שעבר זמנם - ולהוצאתו מחזקת חיל האוויר.
• לשחרר את תקרת הזכוכית שמנעה קידום של בני הציונות הדתית לתפקידי תת-אלוף / אלוף / רב אלוף.
• לחייב בתי הספר לרפואה בפריפריה (באר שבע וצפת) ב- 50% מכסה לתושבי הפריפריה, כנהוג במדינות מפותחות אחרות.

המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: כאורדר – אשליית הסדר החדש של המחאה

כרזה עשירית: על שפחות ופמיניזם

כותבת אינס אליאס ב'ישראל היום': "כך תיארה משתתפת במיצג השפחות את המצב הרגשי המעורער שאליו היא נכנסת במהלך המחאה: 'להיות מובלת/ ללכת בראש מושפל מבלי לראות לאן.../ מבלי לדבר. כי אסור. / מבלי לשמוע היטב. כי הכובע עוטף את האוזניים. / אחרי 10 דקות את מאבדת אוריינטציה... בסיבוב הראשון שלנו... הקהל מפרגן ומריע/ בסיבוב השני פחות. בסיבוב השלישי, אנחנו כבר חלק מהנוף.../ כמה מהר כולנו מתרגלים לדיכוי של האחר/ הייתי שפחה...'

מה מוביל נשים חזקות לקחת חלק במיצג שדורש מהן להתפשט מסממני מעמד, זהות ואישיות ולעבור החפצה טוטלית? ייתכן שדחף אקסטרימי לחוות דיכוי של נשים (אחרות); סולידריות אין שם. הדרה ממושכת של נשים רבות תוך התבצרות בגבולות המעמד והצבע גזרה פמיניזם מנותק, בדלני ומרוכז בעצמו. הפמיניזם בישראל הפך לנרקיסיזם....

שיהיה ברור - דיכוי נשים קיים בישראל, כמו בכל החברות, שמרניות וליברליות כאחת. אלא שהניסיון לקחת עליו בעלות, למסגר ולמסחר אותו במנותק מהמציאות, אינו מקדם רעיונות פמיניסטיים. להפך, הוא מרוקן אותם מתוכן. השימוש בכאב של נשים כדי לחזק את האופוזיציה לממשלה דרך מכירת חפצים ממותגים של שפחות (תיקי בד, מחברות וכו') - רק מדגיש את הוואקום הערכי של הפמיניזם בישראל. "

על כך טען בצדק אראל סג"ל, כי תנועת הפרוגרס הסיגה את כל הישגי התנועה הפמיניסטית לאחור, כיוון שנשים מצאו את עצמם בתחתית פירמידת המוחלשים שלה...

• המאמר הרלוונטי: אינס אליאס (2023), סיפורה של שפחה נרקיסיסטית, ישראל היום, 31/8/23.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.